"החיים ללא מוזיקה יהיו טעות" (פ. ניטשה).
אם תשאלו כל אדם מה הדבר שהכי מהנה בעבורו, מוזיקה תהיה באחד המקומות הראשונים, דבר זה הוכח לא פעם במחקרים. אבל מדוע למוזיקה השפעה כה רבה על חיינו? מה קיסמה של המוזיקה לעורר בנו רגשות ותחושות עזים כל כך, איך היא עושה זאת? בקורס נסקור את השפעתה של המוזיקה על המוח. ממה מורכבים גלי הקול, כיצד הם עוברים באוזן, אילו אזורים במוח המוזיקה מפעילה, מה זה עושה לנו וכיצד אפשר לרתום אותה לעזרה במוגבלויות שונות. נתחיל מסקירה כללית של השפעת המוזיקה על המוח ואז נלמד על רכיביה השונים וכיצד כל אחד משפיע אחרת: גובה הצליל, קצב, שילובים של צלילים והרמוניה. נלמד כיצד מודדים את ההשפעה של מוזיקה על המוח. עם אילו כלים ועל אילו אוכלוסיות נעשו מחקרים שבודקים: האם האהבה למוזיקה נעימה היא מולדת? מדוע מוזיקה קצבית גורמת לנו לזוז/לרקוד? מה גורם לנו להפתעות במוזיקה והאם אנחנו דווקא נהנים מהן? בקורס נלמד על כלי הדמיה מוחיים שונים ושיטות מרתקות שיעזרו לנו להבין מדוע אנחנו כל כך אוהבים מוזיקה.
תקציר המפגשים:
1. מבוא: מה סוד קיסמה של המוזיקה? נסקור מגוון אזורי מוח שמוזיקה מפעילה, נסביר מה תפקידם ומה גורמת המוזיקה בהפעלתם.
2. מחקר הקוגניציה המוזיקלית: נכיר את ענף המחקר הקוגניציה המוזיקלית, אילו שאלות מעניינות את החוקרים וכיצד עונים עליהם.
3. גובה צליל: מוזיקה היא אומנות של סידור צלילים בזמן. מה גורם לצליל להיות גבוה יותר? מה הם הדו רה מי? מהי שמיעה אבסולוטית? איפה כל אלה נמצאים במוח?
4. קצב: נלמד על רכיבים שונים של קצב במוזיקה, מה הופך מוזיקה למרקידה (groovy)? מה התפקיד החברתי של הסינכרון הקצבי למוזיקה? האם הנוירונים שלנו יכולים לירות בקצב?
5. קונסוננס ודיסוננס: התופעה האוניברסלית בה שני צלילים יחדיו נשמעים נעימים, העדפה שקיימת אצל תינוקות ואפילו בקופים.
6. הרמוניה: שילובים של צלילים יחדיו יוצרים אקורדים, מה שהופך את המוזיקה שלנו להרמונית. כיצד המוח צופה את האקורד הבא, מה מייצר עונג ומה מייצרת הפתעה.